המילה "דיבייט" באנגלית מתורגמת לרוב בשפה העברית למילה "עימות". בעוד שכל אחד יכול למצוא את עצמו בוויכוח בלתי פורמלי בסיטואציות רבות בחייו, כאן משמעות המילה עימות היא תחרות בין שני צדדים או יותר, כאשר כל צד מביא איתו נקודת מבט על נושא מוסכם מראש ועליו לשכנע את השופטים מדוע הוא צודק. כמובן, ישנן גם סיטואציות בהן התחרות איננה מתקיימת מול שופטים אלא אל מול דעת הקהל, כמו במקרים פוליטיים ודומיהם.

אודות דיבייטים המתקיימים בארץ ובעולם

תחרויות הדיבייט הן למעשה תחרויות של ספורט אינטלקטואלי, המתקיימות במסגרות שונות, לרבות בתי ספר, אוניברסיטאות וחוגים. על פי הכללים, נקבע מראש נושא אחד שיש להציגו משני צדדים שונים של המתרס, כאשר כל צד צריך לייצג את עמדתו בדרך הטובה ביותר. לכל צד מוקצבות בין חמש לשבע דקות לנאום ולהציג את דעתו על הנושא, ולאחר ששני הצדדים מסיימים את ההצגה ניתנת לכל צד אפשרות לנסות ולהפריך את טיעוני הצד השני. בסיום קובעים השופטים ו/או הקהל מי מבין הצדדים היה משכנע יותר בטיעוניו ובהפרכת הטיעונים של הצד השני.

הכנה לקראת דיבייטים

כדי להצליח בתחום הדיבייט לא די בכישרון טבעי להתנסחות ובביטחון עצמי גבוה. יש להבין גם את כללי התחרות היטב, ללמוד איך להציג נתונים, לנאום ולא פחות חשוב – ללמוד להקשיב. את כל המיומנויות הללו, הנדרשות בתחרויות דיבייט, ניתן ללמוד. במהלך הלימודים אנו עוברים על מיומנויות תקשורת בין אישית, מתנסים בניסוח טיעון ובבניית נאום ולומדים את אמנות ההקשבה והשכנוע. הכנה לקראת תחרות דיבייט מתחילה מלימוד הבסיס, הנושא, וכוללת אימון בתחום.

מדוע כדאי ללמוד מיומנות דיבייט גם מעבר לפן התחרותי?

כל מי שרוצה להתקדם בתחרויות הספורט האינטליגנטי, תחרויות דיבייט, מבין כי עליו לרכוש מיומנויות מהמומחים בתחום. גם אנשים מתחומים נוספים, שונים בתכלית, מגיעים ללימודים מסיבות רבות אחרות ביניהן:

• שיפור היכולת לשאת נאום – אמנם לא רבים הם האנשים אשר בחיי היומיום מגיעים לשאת נאום, אך אלו אשר מגיעים למעמד זה צריכים לדעת לעשות זאת כראוי. דרך טובה ללמוד את התחום תהיה במסגרת לימודי דיבייט.
• לצורך הצגת מצגות – אנשים רבים יכולים למצוא את עצמם מציגים מצגות, אך רק מעטים מהם יודעים כיצד להציג את הנתונים ואת התוכן בצורה נכונה, כזו שתשיג עבורם את התוצאה המרבית הרצויה. הצגת המצגת יכולה לעתים להשפיע על העתיד האישי או הכלכלי של האדם או של החברה המיוצגת ולכן מיומנויות ההצגה חשובות מאד.
• שיפור התקשורת האישית – כיוון שלימודי תחום הדיבייט כוללים התמקצעות בתחום התקשורת האישית לרבות מיומנויות דיבור והקשבה, ישנם רבים שבוחרים לשפר בדרך מקצועית את יכולותיהם. כך הם יכולים להשפיע על מערכות שונות בחייהם ולהיטיב את התנהלותם במסגרת העבודה, המשפחה ועוד.

אנשים אשר משתתפים בדיבייטים באופן קבוע, לומדים, מתרגלים ומתכוננים לקראת התחרויות, יוכלו לקחת אתם את המיומנויות הרבות שרכשו ולהשתמש בהן מעבר לתחרות –  בחיי היומיום.

למאמרים נוספים בנושא "תקשורת בין אישית" 

מרגישים משותקים כשאתם נדרשים לדבר מול אנשים?
מנסים להתגבר על פחד קהל ולא יודעים איך?
יש לכם רעיונות מעולים! אך כשאתם רוצים להציגם, אתם קופאים?

 נציג כאן 10 פעולות פשוטות שיסייעו לנו בהתמודדות עם הפחד וייצרו אצלנו ביטחון במה.
ראשית, נדבר על יצירת כריזמה ותחושת ביטחון,
לאחר מכן, נלמד טכניקה להרגעה ויצירת הצלחה בפרזנטציה,
ולבסוף כיצד להפוך את ההתרגשות מחיסרון ליתרון.

הפחד לדבר בפני קהל הינו תופעה נפוצה מאוד, ועשוי לנבוע מביקורת עצמית, דאגה, דימוי עצמי ועוד. מחקרים מוכיחים שפחד קהל הוא אחד מחמשת הפחדים הנפוצים ביותר בקרב המין האנושי, כאשר אצל רבים מדורג פחד קהל, לפני פחד ממוות!
אז מה בעצם נעשה מעכשיו על מנת להתגבר על פחד קהל?
להלן 10 טיפים ליצירת ביטחון במה:

1. ידע הוא כוח – אחת מהסיבות לדאגה היא הפחד לשכוח על מה רצינו לדבר. לכן, כאשר אנחנו מכינים את התוכן להרצאה, רצוי להדגיש את ראשי הפרקים או הנושאים העיקריים ואז לרשום אותם בכרטיסיות שיזכירו לנו בהרצאה על מה נדבר. לדוגמה, נרשום "מחקר על פחד קהל" שיזכיר לנו להרחיב אודות אותו המחקר ובכך נפחית לחצים מיותרים.

2. עלינו להפוך למומחי תוכן. כאשר אנחנו בעלי ידע רב ושולטים בתוכן, תחושת הביטחון שלנו גוברת וגורמת לנו להיות יותר כריזמתיים באופן ההצגה שלנו. במסגרת ההכנה, מומלץ לדעת היטב על מה נדבר ובנוסף גם לחשוב גם על שאלות שיש סיכוי שנישאל ע"י הקהל. כך לא נופתע או נתבלבל משאלה שלא צפינו.

3. יש להגיע למקום בו תיערך הפרזנטציה לפחות חצי שעה לפני תחילתה על מנת להתכונן, לחבר את המחשב למקרן, לבדוק את המיקרופון, לעשות סיבוב על הבמה ולהכיר טוב יותר את המקום. כשנרגיש שהכול עובד וניצור תחושה של "מקומיים", תגבר אצלנו את תחושת הביטחון.

4.לפני שמתחילים בהרצאה, רצוי ליצור סמול טוק – שיחה קצרה עם האנשים שהקדימו להגיע או כל אדם שכבר נוכח. יש ליצור תחושה חברית. כך נרגיש שאנחנו כבר מכירים חלק מהקהל והפרזנטציה תהיה פחות רשמית ויותר אינטימית בעינינו.

5. דמיון מודרך – מחקרים מוכיחים שהמחשבות שלנו יוצרות מציאות. עלינו לשבת בחדר כ-5 דק'כאשר אין הפרעות ולדמיין באופן חיובי איך זה יהיה כשנעמוד מול הקהל. לדמיין את הסובבים אותנו מסתכלים עלינו בהנאה ובקשב רב, מחייכים, צוחקים מהבדיחות שלנו, מוחאים לנו כפיים, ואנחנו נואמים בביטחון ובעצמה.

6. חשיבה חיובית מקדמת תוצאה חיובית – כאשר עולות לנו מחשבות מערערות כמו "אם לא אזכור את החומר…" או "מה יהיה אם אשעמם את הקהל…" וכו' חשוב להחליפן במחשבות חיוביות. ממש עם בואה של מחשבה שלילית, נשתול במוחנו מחשבות חיוביות ולא ניתן לשליליות להשתלט. לאט לאט המחשבות החיוביות יהיו חלק מאיתנו ונרגיש בטוחים בעצמנו כשנעמוד מול הקהל. החשיבה החיובית גם תשפיע לטובה על חיי היום-יום שלנו.

7. אין חכם כבעל ניסיון – יש לנאום מול כמה שיותר אנשים, ואפילו מול המראה בבית, כהקדמה לפרזנטציה. גם כשנואמים מול המראה חשוב לנאום בקול ולשים לב לשפת הגוף על מנת שנוכל להתרשם ונדע מה כדאי לשפר הן בטון הדיבור והן בשפת הגוף .

8. שפת גוף – מהחוץ אל הפנים – קיימות תאוריות רבות על הקשר הזה  ובתי ספר למשחק מלמדים להשתמש בשפת גוף חיצונית שתגרום לתחושה הפנימית להשתנות בהתאם. לדוגמה: אם נעמוד עמידה זקופה ונדבר בטון דיבור מרשים, עם שפת גוף פתוחה ובטוחה, אט-אט נרגיש בתוכנו, בפנים, בטוחים יותר בעצמנו. מומלץ לאמץ שפת גוף בטוחה, לשבת ולעמוד זקוף, להשתמש בשפת גוף ולתרגל טון דיבור המשרה תחושת ביטחון.

9. לבוש – כשאנו לבושים בצורה מסודרת ומרשימה ונוח לנו עם הביגוד והמראה שלנו, זו גם התחושה הפנימית שנוצרת בנו ואנו מקרינים אותה כלפי חוץ. לכן מומלץ להתלבש בצורה מסודרת, מרשימה ובבגדים שנוחים לנו.

10. התרגשות – מחיסרון ליתרון – כאשר אנחנו מתחילים לדבר ואנחנו קצת מתרגשים, מותר לשתף את הקהל בתחושת ההתרגשות שלנו, ממש להגיד "וואו אני ממש מתרגש!". כשאומרים את זה הרצון שלנו להסתיר נעלם ואנו מרגישים יותר נינוחים. דבר נוסף שזה יוצר הוא אמפתיה וקירבה בפני הקהל שיאהב ויעריך אותנו יותר. זאת גם הסיבה שבתכניות ריאליטי רבות מראים את המבוכה של הזמר לפני שהוא מתחיל לשיר מול 2,000 אנשים – זה מעלה את הרייטינג ואת האהדה אליו!

לקבלת טיפים חשובים נוספים, ניתן להשאיר פרטים ברשימת התפוצה שלנו, כאן מטה.
נשמח לענות על כל שאלה או תגובה בנושא.

למאמרים נוספים בנושא "תקשורת בין אישית"