תחרויות הדיבייט הן תחרויות שהחלו במקור באנגליה באוניברסיטאות המובילות "אוקספורד" ו-"קיימבריג'". בהמשך התפתחו תחרויות דיבייט גם ברחבי ארצות הברית, קנדה, אירלנד, אוסטרליה ועוד.
מטרות תחרויות הדיבייט הן רבות ומגוונות: הן משפרות את כישורי הרטוריקה, מהוות אירוע חברתי ערכי, מאפשרות להעלות לסדר היום נושאים נבחרים כדוגמת נושאים פוליטיים ולעתים אף מסייעות להוביל לפתרון כאשר שני הצדדים ל"דיבייט" נואמים בעד ונגד הנושא ומאפשרים לקהל ולשופטים להכריע.
בעולם קיימים מספר סוגי דיבייט כדוגמת דיבייט פרלמנטרי בריטי, המהווה את הפלטפורמה הנפוצה ביותר בעולם כיום. דיבייט זה מורכב מארבע קבוצות נואמים: שתי ממשלות שיטענו בעד הנושא הנבחר ושתי קבוצות אופוזיציה שינאמו נגד אותו נושא. כל קבוצה מונה שני נואמים, כאשר אלמנט ההפתעה הוא משמעותי. הנואמים נחשפים ל"נושא הדיבייט" רק 15 דקות לפני מועד הדיבייט (התחרות) עצמו. סדר הנואמים מתחיל בעלייתו לבמה של חבר הממשלה הראשון שנואם בעד ומיד אחריו עולה חבר האופוזיציה הראשון במטרה לסתור אותו בנאום שכנוע נגדי. מייד אחריו עולה חבר שני מהממשלה הראשונה וכך ממשיכים לפי הסדר, דובר בעד ולאחריו דובר נגד. שני הנואמים האחרונים הינם מסכמים ועליהם לסכם את הדיון, האחד מסכם בעד והשני נגד. לכל נואם מוקצבות 7 דקות. בזמן הנאום מתאפשרת שאלת שאלות רק במרכזו של הנאום (ב-5 הדקות המרכזיות בנאום – בדקה הראשונה והאחרונה אסור לשאול שאלות), השאלות נשאלות ע"י חברי קבוצת הדיבייט שכנגד במטרה להקשות על הנאום. הנואם לא חייב לענות על השאלות אולם השופטים של הדיבייט מצפים מהנואם לענות על 2 שאלות לפחות כדי לקבל ניקוד מרבי. אם הנואם עונה על פחות משתי שאלות במהלך הדיבייט, עשויה התנהגות זו להיתפס כחשש משאלות ולחלופין מענה על יותר משתי שאלות יכול להעיד כי לנואם אין על מה לדבר בנאומו והוא מחפש דרך מילוט שתאפשר לו "לבזבז" זמן נאום יקר.
קיימים מבנים והרכבים נוספים של דיבייט הנהוגים בעולם כדוגמת הדיבייט בסגנון האמריקני שדומה למבנה הדיבייט הבריטי רק שהפעם הדיבייט מונה רק 2 קבוצות דיבייט ולא ארבע.
קיימים גם דיבייטים של שני אנשים שמתמודדים אחד מול השני כאשר על כל אחד לשכנע בתורו מדוע יש לקבל הצעת חוק מסוימת או רעיון מסוים ומטרתו של הנואם השני היא להפריך טענה זו. דוגמה מוכרת לנאום זה היא נאומו משנת 1978 של ראש ממשלת ישראל היום מר בנימין נתניהו כאשר נאם בבוסטון כשהיה בסך הכל בן 28 ומטרתו הייתה לשכנע לגבי פתרון הסכסוך היהודי פלסטיני ובעניין מדינה פלסטינית. להלן קישור לסרטון:
https://www.youtube.com/watch?v=YQx3XMkiVbg
דיבייט מוכר נוסף, שחולל סערה תקשורתית בבחירות לארה"ב בשנת 2017, הוא הדיבייט בין הילרי קלינטון לבין דונלד טראמפ אשר הרקיע שיאים חדשים בתחום הדיבייט והפתיע רבים. להלן קישור לסרטון סיכום העימות השני בין קלינטון לטראמפ כפי שהופיע במבט:
https://www.youtube.com/watch?v=1Y6CpyTXh6Ehttps://www.youtube.com/watch?v=_yLn7lj3lMg
לאחרונה תחרויות הדיבייט צוברות תאוצה גם בישראל, באוניברסיטאות, מכללות, תיכונים, חטיבות, בתי ספר וארגונים שונים.
תחרויות הדיבייט הן דרך יעילה לשיפור כישורים בתקשורת בין אישית, משא ומתן, רטוריקה, הקשבה וכישורים רבים נוספים.
לאחרונה העלה שר החינוך לראש סדר העדיפויות את נושא הדיבייט – שיג ושיח בשלל הגילאים – בשל חשיבותו הרבה ככלי לחיים. מטרתו היא שתחום הדיבייט יילמד כחלק מתכניות משרד החינוך – יוזמה מבורכת, אך לצערנו מדינת ישראל עדין לא יישמה באופן מלא תכניות אלו ותלמידים רבים יוצאים לעולם חסרים במיומנויות תקשורת בין אישיות. לעומת זאת, תלמידים שזוכים לעבור קורס כזה במסגרת שעות תל"ן או סטודנטים ומבוגרים שמקבלים את הכלים החשובים הללו במסגרות אחרות, זוכים לנקודת פתיחה טובה בהרבה המאפשרת להם לתקשר ביעילות.
כאן אנחנו נכנסים לתמונה. הקורסים שלנו מאפשרים לתלמידים, לסטודנטים ולמבוגרים ליהנות מלימודים מהותיים המעניקים להם התפתחות אישית מעצימה ומהנה, תורמים להם רבות בפן התקשורתי והלימודי ומשפיעים לטווח הרחוק על תחומים אישיים רבים אחרים, החשובים לא פחות למהלך חייהם.
